רעידת אדמה

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גיאולוגית שבמהלכה רועדים פני הקרקע במשך זמן קצר (מספר שניות ועד כדקה). מקורה של התופעה בזרימת המאגמה (חומר סלעי מותך) תחת הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ (הלוחות הטקטוניים). זרימה זאת גורמת לדחיפה מתמדת של הלוחות לאורך ההעתקים (סדקים) שביניהם. כאשר הכוח המופעל על הלוחות מלמטה גובר על כוח החיכוך בין הלוחות, משתחררים הלוחות בבת אחת מאחיזתם זה בזה וחלה תזוזה פתאומית ומהירה. בתהליך זה משתחררת הרבה מאוד אנרגיה שחלקה הופכת לגלי רעד הנעים ומרעידים את פנים כדור הארץ ואת פני לוחות הקרום שמעליו. כך נוצרת רעידת אדמה. באזורים מיושבים ובנויים גורמת רעידת אדמה חזקה לנזק רב ברכוש ובנפש בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה במקום.

מוקד הרעידה הוא המקום הגיאוגרפי בו החלה הרעידה, כלומר המקום בו התחילה התנועה היחסית על פני ההעתק (שבר) שביניהם. המוקד מתחלק ל-"היפוסנטר", מוקד הרעידה בעומק האדמה ו-"אפיסנטר" – הנקודה על פני כדור הארץ הנמצאת בדיוק מעל ל-"היפוסנטר".

עוצמתה של רעידת אדמה נמדדת ביחידה הקרויה "מגניטודה". המגניטודה היא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. המגניטודה שנקבעת לרעידת אדמה מתייחסת אך ורק למקום שבו נוצרה רעידת האדמה ולא למקום שהורגשה בו והיא נקבעת באמצעות מדידות המגיעות מרשת מכשירי סיסמומטר. הראשון להציע שיטה להערכת המגניטודה היה צ'ארלס פ' ריכטר, סיסמולוג מקליפורניה, ומכאן המושג "סולם ריכטר". כיום אנחנו משתמשים גם בשיטות אחרות להערכת המגניטודה.

הסיסמומטר הוא מכשיר לגילוי ורישום זעזועים בקרום כדור הארץ והוא רגיש במידה כזו, שביכולתו לגלות רעשי אדמה המתרחשים במרחק ועומק רב. עקרון הפעולה של מכשיר סיסמומטר, פשוט: הסיסמומטר בנוי ממשקולת צמודה לסליל שנע בתוך שדה מגנטי ושניהם תלויים על קפיץ. רעידת האדמה מטלטלת את מכשיר הסיסמומטר המקובע לקרקע וגורמת למשקולת להתנדנד ולסליל לייצר זרם, עוצמת הזרם גדלה ככל שהתנודה חזקה יותר. עוצמת הזרם, המבטאת את עוצמת הרעידה, יכולה להירשם בצורות שונות: בעבר היא נרשמה על גליל נייר וכיום היא נרשמת בזיכרון של מחשב. איתור מדויק של מוקד הרעש ומדידת עוצמתו נעשים בעזרת מספר מכשירי סיסמומטר הממוקמים במקומות שונים ומאפשרים חישוב מקום המוקד והעוצמה של רעידת האדמה. בישראל מפעיל המכון הגיאופיזי בלוד רשת של מכשירי סיסמומטר המוצבים במקומות שונים בארץ. המכון מקבל מידע נוסף גם ממכשירים המוצבים בארצות שכנות ובמקומות אחרים בעולם.

בדרך כלל כן, אבל לא תמיד. במקרים רבים בעולם התחילה הפעילות הסייסמית עם מספר רב של רעידות אדמה חלשות ופרק זמן מסוים אחר כך התרחש גם רעש אדמה החזק. במקרים אחרים, במו במפרץ אילת ב-1995, הרעש החזק היה הראשון.

רעידת אדמה נמשכת בדרך כלל מספר שניות עד דקה. תתכן גם רעידת אדמה ארוכה יותר.

כמעט תמיד. לאחר רעידת אדמה חזקה מתרחשות רעידות אדמה נוספות הנקראות "רעידות משנה" (AFTERSHOCKS). רעידות אלו יכולות להופיע דקות ספורות לאחר הרעש הראשון ולחזור ולהופיע באופן בלתי צפוי במשך שבועות ואף חודשים. בדרך כלל לא תעלה עוצמת רעידת המשנה החזקה ביותר על עוצמה השווה למגניטודה אחת פחות מהרעידה העיקרית. רעידות המשנה יכולות למוטט בתים שנחלשו ברעידה הראשונה ולכן יש להימנע מלהיכנס לתוך בתים שניזוקו מחשש להתמוטטות נוספת.

לא. למרות מאמצי מחקר ברחבי העולם לא נמצאה עדיין שיטה המאפשרת חיזוי מראש של המיקום והמועד בו תתרחש רעידת אדמה. השיטות אותן בודקים החוקרים בניסיון לגלות מודל לחיזוי רעידות אדמה, מתבססות בין היתר, על מדידות פעילות סייסמית, ניתוחים גיאולוגיים, התנהגות מי התהום, שחרור גז ראדון, שחרור גלים אלקטרו-מגנטיים והתנהגות בעלי חיים. כאמור, אף אחת משיטות אלו לא הביאה ליצירת מודל ניבוי של רעידת אדמה. כיום, אנו יכולים להתבסס רק על ההנחה הבסיסית האומרת כי רעידות אדמה ימשיכו להתרחש במקום בו הן התרחשו בעבר. למרות האמור לעיל, קיימות כיום מערכות הנותנות התראה קצרת טווח בעת רעידת אדמה (ראה שאלה נפרדת בעניין זה).

כן. קיימים כיום לרכישה מכשירים ביתיים המסוגלים לתת התראה קצרה של מספר שניות לפני שנרגיש בעצמנו בהתרחשותה של רעידת אדמה. מכשירים אלו אינם מסוגלים לחזות רעידת אדמה טרם התרחשותה, אך הם מסוגלים לחוש בגלי הרעד הראשונים המתפשטים בעת רעידת אדמה , בטרם נוכל אנו לחוש בעצמנו ברעידה.
התראה כזאת עשויה לתת לנו, במקרים מסוימים, מספר שניות נוספות שהן פרק זמן המאפשר לנו לעבור למקום בטוח על פי ההנחיות. אזרח המעוניין לברר פרטים נוספים אודות המכשירים הקיימים בשוק מוזמן לחפש מידע אודותיהם ברשת האינטרנט ובמקורות נוספים. משרד החינוך ממליץ כיום על התקנת מערכות התראה כאלו בבתי ספר ומחייב את התקנתם בבתי ספר חדשים שנבנים.

לתוצאות הצפויות בעקבות רעידת אדמה חזקה יש משמעויות בכל תחומי החיים:

1. קריסת והתמוטטות מבנים.
2. הרג ופציעה של אזרחים, אחרים לכודים תחת הריסות הבתים.
3. אזרחים רבים עלולים להישאר מחוסרי בית, אחרים ינועו החוצה מהאזור הפגוע.
4. קריסת תשתיות חשמל, מים, ביוב, השבתה ולו זמנית של מערך הטלפונים והתקשורת.
5. חסימת כבישים ועומסים כבדים בצירי התנועה בשל תנועת אזרחים.
6. דליפת חומרים מסוכנים ממאגרים ומפעלים.
7. השבתה חלקית או מלאה של מערכות החינוך ומקומות עבודה.
8. קשיי אספקה של מוצרים חיוניים (מזון, תרופות, דלק, מוצרים אחרים).
9. עומס רב בשל פינוי נפגעים למוסדות רפואיים, השבתה חלקית של בתי חולים ומרפאות.
10. מחסור בזמינות צוותים בתחומים חיוניים (הצלה, בריאות, צבא ומשטרה).
11. נזקים מתמשכים ותהליך שיקום ארוך.

שיעור הנזק שייגרם בכל מקום ומקום כתוצאה מרעידת האדמה תלוי בשישה גורמים:

• עוצמת / מגניטודת הרעידה - ככל שהמגניטודה גבוהה יותר יהיו תנודות הקרקע חזקות יותר, לפיכך ככל שעוצמת הרעידה גדולה יותר, כך גדל הפוטנציאל להיווצרות נזקים משמעותיים.
• קירבה למוקד - ככל שאנו קרובים יותר למוקד הרעידה, תנודות הקרקע תהיינה חזקות יותר. מכאן, פוטנציאל הנזק שייגרם לסביבה הקרובה למוקד יהיה גדול יותר.
• המאפיינים הגיאולוגים והטופוגרפיים - למבנה הגיאולוגי של האזור השפעה רבה על עוצמת תנודות הקרקע ומכאן על הנזק שיגרם בעת רעידת אדמה. לדוגמא, למבנים הנמצאים על אדמה רכה שתחתם שכבת סלע קשה צפוי להיגרם בדרך כלל נזק רב יותר. קרקע חולית הרוויה מים, עלולה להביא לשקיעת מבנים בעת רעידה (תופעה זו מכונה כאמור 'התנזלות הקרקע'). לעומת זאת, למבנים שיעמדו על מסד סלע קשה עשוי להיגרם נזק מועט יותר. שיעור הנזק תלוי גם בתוואי הקרקע (הטופוגרפיה): מבנים העומדים בראש הר צפויים לטלטלה חזקה יותר מאשר מבנים המצויים על מישור, מבנים העומדים על מדרון תלול או בסביבת מצוק חשופים יותר לתופעת "גלישת קרקע" אם בשל גלישת המבנה עצמו עם הקרקע שתחתיו ואם בשל היפגעותו ממפולת שגלשה לכיוונו.
• סוג המבנה ואופי הבנייה - לתכנון ולביצוע נכון של בניית המבנים השונים יש חשיבות מכרעת בקביעת גודל הנזק הנגרם כתוצאה מרעידת אדמה. לפיכך, תכנון ובנייה נכונים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה, עשויים להקטין באופן משמעותי את הנזק הצפוי בנפש וברכוש עקב רעידת אדמה.
• צפיפות אוכלוסין - ככל שצפיפות האוכלוסין באזור המוקד גדולה יותר, כך גם יגדל מספר הבניינים ומספר האנשים הצפויים להיפגע בעת הרעידה.
• התנהגות האוכלוסייה - ככל שמודעות האוכלוסייה לחשיבות הבנייה על פי תקן עמידות לרעידות אדמה תגדל, וככל שתדע האוכלוסייה כיצד עליה לנהוג בעת הרעידה ואף תתרגל כללי התנהגות נכונה, כך יצטמצם גודל הנזק הצפוי.
  השילוב בין ששת הגורמים הללו הוא שיקבע את שיעור הנזק בעקבות רעידת אדמה.
  

גלישת קרקע היא אחת התופעות המסוכנות ביותר בעת רעידת אדמה כאשר בעת התרחשותה גולשת שכבת קרקע עליונה מעל שכבה תחתונה (בשל היותה עשויה חומר רך או בשל התנזלות). גלישת קרקע עלולה להתרחש בעיקר במדרונות הרים ואף במדרונות מתונים יותר. גלישות קרקע הביאו בעת רעידות אדמה הרסניות בעולם לכיסוי ישובים וכבישים תחת מפולות קרקע ובוץ ובמקרים אחרים גרמו לגלישה במדרון של בתים רבים ביחד עם שכבת הקרקע שתחתיהם (גלישת קרקע אירעה לדוגמה ברעידת האדמה שפגעה בעיר צפת בשנת 1837).

פירוש המלה "צונאמי" ביפנית הוא גל מכה נמל ("צו"= גל "נאמי"= נמל). רעידת אדמה תחת קרקעית הים או גלישת קרקע בים גורמים לשקיעה או התרוממות פתאומית של קרקעית הים וזאת בתורה יוצרת תנודות פתאומיות בעמודת המים שמעליה. תנודות אלו עלולות לגרום להיווצרותם בלב ים של גלי ים ענקיים הנעים במהירות גבוהה ויכולים לנוע אלפי קילומטרים ממוקד הרעש. כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה, הם מאטים את מהירותם ועודף האנרגיה גורם להתרוממות גל לגובה העשוי להגיע ל20 או 30 מטרים ואף יותר. גל הצונאמי (או סדרה של גלי צונאמי) מכים בחוף בעוצמה רבה ושוטפים את רצועת היבשה מכל אשר עליה: בתים, מכוניות, בני אדם וכל דבר אחר. ידועים מספר אירועים של גלי "צונאמי" בים התיכון שפגעו גם בחופי ישראל וגרמו להרס ואבדות בנפש (לדוגמה בעכו [1759] וביפו). מסיבה זאת, אם אתם בחוף הים בעת רעידת אדמה, עזבו מייד את החוף מחשש שיגיע גל "צונאמי" שיציף את החוף. אל תשובו לחוף בשעות הקרובות. נסיגת ים (שפל) פתאומית וחזקה – סימן לגל "צונאמי" מתקרב.

לא. רעידת אדמה יכולה להיות אירוע קשה שגורם לנזקים רבים ולאבידות בנפש. יחד עם זאת, מדינה הערוכה כיאות לאירוע שכזה, ובעיקר אזרחים שהקפידו מבעוד מועד, לחזק את בתיהם ולתרגל את הנחיות ההתגוננות, יכולים להפחית באופן ניכר מאוד את מידת הנזק ומספר הנפגעים כתוצאה מהרעידה.
מדינות שהיו מוכנות יחסית להתרחשותה של רעידת אדמה, ושהשכילו להתמודד עם תוצאותיה, השתקמו במהירות רבה יחסית.

מידע נוסף ניתן למצוא במקורות הבאים:
אתר היערכות לרעידות אדמה - www.eqred.gov.il  
אתר פיקוד העורף - www.oref.org.il
אתר המכון הגיאופיזי לישראל - www.gii.co.il  
אתר שירותי הכבאות וההצלה - www.102.co.il
אתר שירותי מגן דוד אדום - www.mdais.org
אתר משרד הפנים בנושא תוכנית לחיזוק מבנים תמ"א 38 - www.moin.gov.il
מרכז מידע טלפוני ארצי של פיקוד העורף – 1207

כן. אזור ארץ ישראל והמדינות השכנות הוא אזור בו מתרחשות רעידות אדמה באופן קבוע כבר אלפי שנים. מרביתן של רעידות אלו מתרחשות על העתק ים המלח שהוא חלק מ"השבר הסורי אפריקאי". (העתק הוא סדק בין לוחות טקטוניים). רוב הרעידות המתרחשות הן רעידות חלשות, רבות מהן בלתי מורגשות ע"י בני אדם, אך מדי תקופה מתרחשת רעידת אדמה חזקה יותר והרסנית. רעידות אדמה חזקות ממש הכו באזורנו מספר רב של פעמים במהלך אלפיים השנים האחרונות, כשהן משאירות מאחוריהן ערים חרבות ונפגעים רבים. ניתן לציין כמה ערים שנהרסו ברעידות כאלו במהלך ההיסטוריה (שנת ההתרחשות בין הסוגריים): בית שאן (747), רמלה (1033), ירושלים, חברון, שכם ורמלה (1546), צפת וטבריה (1837) וירושלים (1927). אירועי רעידות אדמה אלו הן דוגמאות נבחרות מתוך מספר רב יותר של רעידות אדמה הרסניות שהתרחשו במהלך תקופה זאת.

רעידת אדמה חזקה יכולה להתרחש בישראל בכל רגע. הערכות סטטיסטיות מצביעות על הסתברות גבוהה להתרחשות רעידת אדמה חזקה בטווח השנים הנראה לעין.

לא. בשל סמיכותה הרבה של מדינת ישראל להעתק ים המלח שלאורכו התרחשו מרבית רעידות האדמה שבאזורנו, ובשל העובדה שישראל היא מדינה צרה, נמצאים כל אזורי הארץ בסיכון גבוה להיפגעות ברעידת אדמה. הסכנה גדולה יותר אומנם, באזורים הקרובים להעתק ים המלח (הנמשך מהר חרמון – לאורך נהר הירדן - ועד אילת), אך ההיסטוריה של רעידות אדמה בארץ ישראל מוכיחה כי גם אזורים בלב הארץ ולאורך החוף, צפויים להיפגע חמורות בעת רעידות אדמה. רעידת אדמה אינה מסוכנת. מבנים שאינם בנויים כראוי הם מסוכנים, בלי קשר למיקומם.

למדינת ישראל עומד ניסיון רב בהתמודדות עם מצבי חירום ובשנים האחרונות מקדישה המדינה מאמצים רבים להגביר את היערכותה גם לאירוע של רעידת אדמה חזקה. יחד עם זאת, בשל היקף הפגיעה הצפוי בעת התרחשות רעידת אדמה הרסנית, צריכים אזרחי המדינה להיערך לרעידת אדמה על בסיס ההנחה כי ביממות הראשונות ייאלצו להתמודד לבדם עם ההרס ותוצאותיו. לכל מדינה, ולו המתקדמת ביותר, ייקח זמן רב לארגן ולשלוח כוחות סיוע ומספרם יהיה מוגבל לנוכח מימדי האסון.